<h1>שו"ת הרשב"א ח"א סימן ל"ו</h1>
<h2>דף עו.</h2>
שאלת עוד צומת הגידין בעופא עד כמה דלא אשכחן דאיתמר בגמרא שיעוריהו אלא בתורא דהיינו ארבע בטדי. והודיעני מה אתה תופס בעיקר בפירוש בטדי, כי פירוש הר"מ במז"ל [פ"ח משחיטה הי"ג] נראה שהוא שיעור ארוך הרבה, ובדקתי אותן בעוף וכמדומה אני שהן מתשפטין בכל אותו פרק שהן בו. תשובה נראה לי דעיקר פירוש בטדא ארבע אצבעות והוא שיעורו של הר"מ במז"ל, שאילו היה פירוש בטדא אצבע כפירושו של רש"י ז"ל הלא נראה לעין שהן מתפשטין אפילו בדקה יותר מארבע אצבעות, ואף על פי ששיעור שש עשרה אצבעות בשור נראה כשיעור ארוך אינו מוכחש לעין כשיעור ארבע אצבעות, ועוד שקבלת הגאונים ז"ל תכריע ור"ח ז"ל כן כתב שכך קבל מרבותיו דבטדא הוא ארבע אצבעות וראוי לסמוך עליהם. ושעורן בעוף מסתברא שהסימן בהן באותן סימנין שהן אמורין בדקה לפי שבדקה לא נתן קצבה לשיעורן אלא נתן סימנין בגופן בעובין ובמראיתן והן הן הסימנין שהן בשל עוף גם כן, ולפיכך כשנתנו שיעור בשל שור שאלו מהו השיעור בשל דקה. ואילו היה נותן שיעור בשל דקה שמא היה שואל שיעור בשל עוף אבל עכשו שלא נתן לדקה שיעור אלא סימנין לא הוצרך לשאול על העוף דסתמא סימניו מוכיחין עליו כמו בדקה. ועוד אפשר שלא שאל שיעור בשל עוף מפני שאי אפשר מפני המרחק הגדול שיש בין עוף לעוף שיש עוף קטן ביותר ויש גדול ביותר, ולפיכך נתן סימן בדקה בגופן של צומת הגידין כדי לברר ענינן בין בדקה בין בעוף.
